Page images
PDF
EPUB

חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לְפָר וּשְׁלִישֶׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעֶת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יין זאת עלַת חֹדֶשׁ בְּחָרְשׂוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עַזִים אֶחָד לְחַטָאת לַיהוָה עַל־עֹלַת הַתָּמִיד

יַעֲשֶׂה וְנִסְכּוֹ :

הפטרת שבת וראש חדש

בישעיה סימן ס"ו

כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ חֲדָם רַגְלַי אֵי־

זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקום מְנוּחָתִי : וְאֶת־כָּל־אֵלֶה יָדִי עָשְׂתָה וַיִּהְיוּ כָל־אֵלֶה נְאֻם־יְהוָה וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְטֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־־דְבָרִי שוֹחֵט הַשוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶׂה עֹרֶף כָּלֶב מַעֲלֶה מִנְחָה דַם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבנָה מְבָרֵךְ אֶוֶן גַּם־הֵמָּה בַּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשַׁקְוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפַנָּה: גַּם־אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעַלְלֵיהֶם וּמְנְוּרֹהָם אָבִיא לָהֶם יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי וּבַאֲשֶׁר לֹא־חָפַצְתִּי בָּחָרוּ: שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל־־דְבָרֶוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שְׂנְאֵיכֶם מְנַדֵיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יְכְבֵּד יְהוָה וְנִרְאֶה בְשְׁמְחַתְכֶסְ וְהֵם יִבְשׁוּ: קָוֹל שָׁאוֹן מֵעיר קול מֵהֵיכָל קֵול יְהוָה מְשַׁלֵּס גְמוּל לְאֹיְבָיו: בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלֶדֶה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֶבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר : מִי־־שָׁמַע כָּוֹאת מי רָאָה כָּאֵלֶה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם־יִגְלֶד בּוֹ פַּעַם אֶחָת כִּי־חָלֶה גַם־יָלְרֵה ציון אֶת־בָּנֶיהָ: הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יאמַר יְהוָה אִם־אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ : שָׂמְחוּ אֶת־־יְרוּשָׁלָם וְגִילוּ בָהּ כָּל־אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּה מָשׂוֹשׂ כָּל־הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ: לְמַעַן תִּינְקו וּשְׁבַעתם מִשָׂר תַּנְחָמִיהָ לְמַעַן תָּמָצוּ וְהִתְעַנַּנְתָּם מְזֵיז כְּבוֹרָה: כִּי־כָה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֶף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתָּם עַל־צַר תִּנָּשְׂאוּ

:

:

whereby Jonathan knew that it was determined of his father to slay David. So Jonathan arose from the table in fierce anger, and did eat no meat the second day of the month : for he was grieved for David, because his father had done him shame. ' And it came to pass in the morning, that Jonathan went out into the field, at the time appointed with David, and a little lad with him. And he said unto his lad, run, find out now the arrows which I shoot. And as the lad ran, he shot an arrow beyond him. And when the lad was come to the place of the arrow which Jonathan had shot, Jonathan cried after the lad, and said, is not the arrow beyond thee? and Jonathan cried, after the lad, make speed, haste, stay not. And Jonathan's lad gathered up the arrows, and came to his master. But the lad knew not any thing : only Jonathan and David knew the matter. And Jonathan gave his artillery unto his lad, and said unto him, go, carry them to the city. And as soon as the lad was gone, David arose out of a place toward the south, and fell on his face to the ground, and bowed himself three times : and they kissed one another, and wept one with another, until David exceeded. And Jonathan said to David, go in peace, forasmuch as we have sworn both of us in the náme of the Lord, saying, the Lord be between me and thee, and between my seed and thy seed for ever.

ON SABBATH ROSH-HODESH,

Two Laws are taken out, and in the second the following is Reud.

Uvyom Haushabbath. And on the Sabbath-day, two lambs of the

first year without spot, and two tenth-deals of four for a meat-offering mingled with oil, and the drink-offering thereof. This is the burnt-offering of every Sabbath, beside the continual burnt-offering, and his drink-offering. Uvroeshy Chudshychem. And in the beginnings of your months ye

shall offer a burnt-offering unto the Lord; two young bullocks, and one ram, seven lambs of the first year without spot, and three tenth-deals of four for a meat-offering mingled with oil, for one bullock, and two tenth-deals of flour for'a meat-offering mingled with oil, for one ram, and a several tenth-deal of flour mingled with oil for a meat-offering unto one lamb, for a burnt-offering of a sweet savour, a sacrifice made by fire unto the Lord. And their drink-offerings shall be half an hin of wine unto a

יְהוֹנָתָן כִּי־מֶלֶה הִיא מֵעַם אָבִיו לְהָמִית אֶת־־דָּוִד : וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעָם הַשְׁלְחָן בַּחֲרִי־אַף וְלֹא־אָכַל בְּיוֹם־ הַחֶדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעָצֵב אֶל־־דָּוִד כִּי הִכְלִמְוֹ אָבִיו: וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיצא יִהְוֹנָתָן הַשָּׂדֶה לְמוֹעֶר דָּוִד וְנַעַר קָטָן עַמְוֹ: וַיֹּאמֶר לְנַעֲרִי רֶץ מְצָא־נָא אֶת־הַחִכִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא־יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבָרוֹ: וַיָּבֵא הַנַּעַר עַד־מְקוֹם הַחִכִּי אֲשֶׁר יָרָה יְהוֹנָתָן וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר הֲלוֹא הַחֵצִי מִמְךְ וָהָלְאָה: וַיִּקְרָא

יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר מְהֵרָה חִוּשָׁה אַל־תַּעֲמֹד וַיְלַבֵּט נַעֲר הרצים יְהוֹנָתָן אֶת־הַחִצִי וַיָּבִא אֶל־אֲדֹנָיו : וְהַנַּעַר לֹא־יָדֶע

מְאוּמָה אֵךְ יְהוֹנָתָן וְרָוֹד יָדְעוּ אֶת־הַדָּבָר: וַיִּתֵּן יְהוֹנָתָן אֶת־כָּלָיו אֶל־הַנַּעַר אֲשֶׁר־לוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ הָבִיא הָעֶר: הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנָּגֶב וַיִפּל לְאַפִיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלְשׁ פְּעָמִים וַיִּשְׁקוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִיש אֶת־רָעהוּ עַד־דָּוִד הִגְדִּיל : וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָיִךְ לָךְ לְשָׁלוֹם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֶי וּבֵין זַרְעֲךָ עַד־עוֹלָם

בשבת ראש חדש

:

[ocr errors]

:1

מוציאין ב ספרים ובספר שני פרשה זו

:

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי־־כְבָשִׂים בְּנֵי־־שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי

עֶשְׂרֹנִים סְלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן וְנִסְכָּוֹ : עלת

שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל־עלַת הַתָּמִיד וְנְסְכָּה : וּבְרָאשֵׁי חָרְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עלה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי־בָקֶר

שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סְלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סְלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד: וְעָשָׂרֶן עֲשָׂרוֹן סֶלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶׁה לַיהוָה: וְנִסְכֵּיהֶם

:

FIRST OF SAMUEL, CHAP. XX.

Vauyomer Low Then Jonathan said to David, to-morrow is the
Yonathan. new moon: and thou shalt be missed, because thy

seat will be empty. And when thou hast stayed three days, then thou shalt go down quickly, and come to the place where thou didst hide thyself, when the business was in hand, and shalt remain by the stone Ezel. And I will shoot three arrows on the side thereof, as though I shot at a mark. And behold, I will send a lad, saying, go, find out the arrows. If I expressly say unto the lad, behold, the arrows are on this side of thee, take them; then come thou: for there is peace to thee, and no hurt; as the Lord liveth, But if I say thus unto the young man, behold, the arrows are beyond thee: go thy way, for the Lord hath sent thee away. And as touching the matter which thou and I have spoken of, behold, the Lord be between me and thee for ever. So David hid himself in the field : and when the new-moon was come, the king sat him down to eat meat. And the king sat upon his seat, as at other times, even upon a seat by the wall: and Jonathan arose, and Abner sat by Saul's side, and David's place was empty. Nevertheless, Saul spake not any thing that day: for he thought, something hath befallen him, he is not clean; surely he is not clean. And it came to pass on the morrow, which was the second day of the month, that David's place was empty: and Saul said unto Jonathan his son, Wherefore cometh not the son of Jesse to meat, neither yesterday, nor to-day? and Jonathan answered Saul, David earnestly asked leave of me, to go to Beth-lehem: and he said, let me go, I pray thee, for our family hath a sacrifice in the city, and my brother, he hath commanded me to be there; and now if I have found favour in thine eyes, let me get away, I pray thee, and see my brethren : therefore he cometh not unto the king's table. Then Saul's anger was kindled against Jonathan, and he said unto him, thou son of the perverse rebellious woman, do not I know that thou hast chosen the son of Jesse to thine own confusion, and unto the confusion of thy mother's nakedness? for as long as the son of Jesse liveth upon the ground, thou shalt not be established, nor thy kingdom : wherefore now şend and fetch him unto me, for he shall surely die. And Jonathan answered Saul his father, and said unto him, Wherefore shall he be slain ? what hath be done? and Saul cast a javelin af bim to smite him :

[ocr errors]

שמואל א סימן כ

0:11

S

[ocr errors]

:

וַיֹּאמֶר־לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֵדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מְוֹשָׁבֶךְ :

וְשְׁלָשְׁתָּ תִּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־ נִסְתַּרְתָּ שָׁם בְּיוֹם הַמַעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזל: ואני שְׁלֹשֶׁת הַחַצִים צְדָה אוֹדֶה לְשַׁלַח־לִי לְמַטָרָה: וְהִנֵּה אֲשְׁלַח אֶת־הַנַּעַר לֵךְ מְצָא אֶת־הַחִצים אִם־אָמר אֹמַר לַבַּעַר הִנֵּה הַחִצִים מִמְךְ וָהֵנָּה קָחֶנּוּ וָבָאָה כִּי־ שָׁלוֹם לְךְ וְאֵין דָּבָר חַי־יְהוָה : וְאִם־כָּה אֹמַר לֶעלִם הִנֵּה הַחִצִּים מִמָּךְ וָהָלְאָה לֵךְ בִּי שְׁלַחֲךָ יְהוָה: וְהַדָּבָר

אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֲנִי וָאָתָּה הִנֵּה יְהוָה בֵּינִי וּבֵינְךְ עַד־עוֹלָם: אל קי וַיִּסְתֵּר דָּוִד בַּשָּׂדֶה וַיְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ אֶל־הַלָּחֵם

לאכול : וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל־מוֹשָׁבוֹ בְּפַעֲסוּי בְּפַעַם אֶל־ מושב הַקִיר וַיָּקָם יְהוֹנָתָן וַיִּשֶׁב אַבְנֵר מִצַּד שָׁאוּל וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָוִד: וְלֹא־דִבֶּר שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי־

מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי־לֹא טָהוֹר: וַיְהִי מִמָּחֶרֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּפְקֵד מְקוֹם דָוִד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוֹנָתָן בְּכֹוֹ מַדּוּעַ לֹא־בָא בֶן־יִשָׁי גַם־תְּמוֹל גַּם־ היום אֶל־הַלָּחֶם: וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל נִשְׁאַל נִשְׁאַל דָוִד מֵעַמָּדִי עַד־בֵּית לָחֶם: וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי נָא כִּי זֶבַד מִשְׁפָּחָה לָנוּ בָּעִיר וְהָוּא צְיָה־לִי אָחִי וְעַתָּה אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינִיךְ אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־אֶחָי עַל־כֵּן לֹא־ בָא אֶל־שְׁלְחַן הַמֶּלֶךְ: וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן־נַעֲוּת הַמַרְדוּת חֲלִוֹא יָדַעְתִּי כִּי־בחֵר אַתָּה לְבֶן־ יִשִׁי לְבָשְׁתָּךְ וּלְבִשֶׁת עֶרְוַת אִמָּךְ: כִּי כָל־הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן־־יִשַׁי חַי עַל־־הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֵךְ וְעַתָּה שְׁלַד וְקָח אֹתוֹ אֵלַי כִּי בֶן־־מָוֶת הִוּא: וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָמָּה יוּמַת מֶר עָשָׂה: וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־־הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ יַיִדע

אָמַר

« PreviousContinue »